האלכימיה של ההתמרה

פירוק והרכבה מחדש של מרכיבים קיימים יכול לייצר שינויים חיוביים משמעותיים. כל תופעה ביקום היא קומפוזיציה של יסודות קטנים שיוצרים משהו הגדול מסכום חלקיו. ארגון מחדש של אותם מרכיבים עצמם משנה את מהות החומר. הדבר דומה למוסיקה הרמונית המורכבת מסולמות צלילים ומשתנה בכל פעם שמארגנים מחדש את סדר התווים.

בני האדם הם יצורים מורכבים: מערכות הגוף, הנפש והאנרגיות מורכבות מרובדים רבים ושונים הפועלים ביחד בצורה אופיינית לכל אדם ונותנים לו את טבעו המיוחד. אנו יכולים להשוות את תהליך השינוי הרוחני למצב בו אנו נכנסים לבית חרושת גדול שבו אנו נכתשים, עוברים לישה ומורכבים מחדש. בסופו של התהליך אנו יוצאים מצידו השני של בית החרושת ונשמותינו זורחות בשלל צבעים חדשים.

הסתכלו פנימה וראו את כל המרכיבים הנפלאים של אישיותכם. כולם נמצאים שם, שום דבר לא חסר. אם ברצונכם ליצור שינוי לטובה בחייכם, השתמשו בכל אותם מרכיבים קיימים, הרשו לעצמכם לעבור את תהליך הגריסה והלישה והרכיבו אותם מחדש בקומפוזיציות הרמוניות שיעבדו טוב יותר עבורכם.

הציור "הלוגיקה של ההיפוך" מדגים את התהליך.

קוונטים של חוכמה:

במציאות הפיסית בה אנו חיים, רוב התופעות ניתנות למדידה ותפיסת הדברים היא יחסית.

יש לנו, לבני האדם, יכולת מרשימה לקליטת רעיונות חדשים ולהבנת מושגים מופשטים.

היקום מעביר לנו באופן רציף מידע, רסיסי דימויים, סימנים, מסרים ורמזים, כדי שנוכל להרחיב את המודעות לגבי משמעות החיים. "ידע" יכול להיות מפורש גם בתור אנרגיה בעלת תדרים שונים.

כאשר כוח גדול מאוד מנסה להיכנס לכלי קיבול מוגבל – הוא יכול לגרום לפיצוצו בגלל חוסר יכולתו של הכלי להכיל נפח אנרגיה כה גדול. כלי הקיבול האנושיים שלנו מוגבלים מטבעם, ואנרגיות בעלות נפח עצום חייבות לצמצם את עצמן לפני שיוכלו לחדור לתודעתנו.

החוכמה היקומית היא חסרת גבולות ובלתי ניתנת למדידה ואנו יכולים לקלוט קטעים קטנים ממנה בכל זמן נתון, כדי שהמערכות שלנו לא יקרסו תחת העומס. אנו ממיינים, מקטלגים, רושמים בתודעתנו, ומתעדים את הרעיונות המשמעותיים המתגלים לנו. החוכמה היקומית הגדולה מאפשרת לנו להפנים ולעבד דרכי חשיבה חדשות הדרושות להתפתחותנו האישית.

הציור "רסיסי הארה" מדגים את התהליך.

להשיל את הקליפות:

קליפות רבות עוטפות את המהות הבסיסית של האדם: כשהנשמה מתגלגלת לעולם היא מתעטפת בשכבות רבות של גשמיות.

הנשמה היא המרכז המהותי של קיומנו, והיא מכוסה בציפויים של הגוף המנטלי, הרגשי, האנרגטי והגופני – אשר בלעדיהם לא נוכל להתקיים בעולם החומר.

כאשר מסתיים הקיום בגוף הגשמי, והנשמה מתכוננת למעבר לרמת ההתפתחות הבאה שלה, כל הציפויים החיצוניים הללו אינם נחוצים עוד. למעשה – הם מגבילים את הרוח וקושרים אותה אל העולם הגשמי.

בתהליך ההיפרדות מממלכת החומר, הנשמה הגרעינית משילה מעליה שכבה אחרי שכבה. קודם כל – את הציפוי הפיסי, הגוף עצמו נשאר מאחור ברגע המוות, ולאחר מכן, משילה הרוח את השכבות הרגשיות והמנטליות. כאשר היא שוב חופשייה, הנשמה מסוגלת "לחזור לעשתונותיה המקוריים" ולהתמזג עם האור האלוהי.

הציור "השלת עקבות כבדים" מראה נשמה אינדיבידואלית בדרכה אל מימד הנצח, כאשר החבילות שהיא זורקת בדרת מסמלות את השכבות שהיא משירה מעליה.

פירות היצירה שלנו, הביצים המוזהבות, מוטלות אל אויר העולם מתוך שמחת הנתינה. גם אם צמחים טורפים יפערו את לועותיהם ויבלעו את הכול לעצמם, תימשך מלאכת ההטלה, כי כך הוא טבעה של היצירה.