התעלות עירומה:

בימי התנ"ך נהגו הנביאים לקיים טקסי אקסטזה כדי להיפתח כלפי מסרים ונבואות. בכדי לקבל על עצמם את רוח הנבואה, כל המלבושים החיצוניים הוסרו, כל המחסומים והמגבלות נשרו תוך ריקוד, ורוח הנביא נחשפה ונפתחה לקול האלוהי.

בציור "ריקוד הנביאים" מתועד טקס התנבאות. הדמויות המסירות מעל עצמן את מלבושיהן מוצאות כי גופיהן קלים ושקופים, כשכל השכבות החיצוניות נעלמות ומהותן הפנימית נחשפת. מעגל האבנים המקיף כל דמות מסמל את המרחב הפנימי שלה ומרמז שהן שקועות בעולמן הפנימי תוך כדי ריקודן.

האם אתם הייתם אי פעם בחייכם במצב כזה? האם זה קרה לכם ברגעים של פתיחות מוחלטת כלפי מישהו או משהו שרציתם להכיל?

אמנם, חשיפה מוחלטת ופגיעות רבה כזו נראות כעסק מסוכן לרוב האנשים ואיננו מרבים לשהות במצבים כאלה. יחד עם זאת, כדאי לזכור שקרני האור העדינות אינן יכולות לחדור דרך וילונות כבדים.

אם אתה משתמש בתוספות מלאכותיות, רצוי שתחזיק אותן מופרדות מהמקור, כדי שלא תשכח את המהות הפנימית שלך.

אלמנט של ידע גבוהה הקורן בהילה כחלחלה נשמר מרחוק כדי שלא לשרוף בעוצמתו את המחזיקים בו. זוהי גם ערובה לכך שאלה שגילו אותו לא ייקחו את כל החוכמה לעצמם בלבד.

מה תיקחו אתכם כשאתם יוצאים למסע ארוך? הצידה לדרך מורכבת ממרקחת של רגעים שבהם הרגשתם מזוהים עם האמת הפנימית שלכם. בכל פעם שיתעורר הרעב לאורך המסע, תוכלו לטעום מחדש את מהותכם המקורית.

איסוף וארגון מחדש של חלקיקי אהבה עוזר להעבירם הלאה אל מדורים בהם קיים חוסר.

ידע חדש פותח בפנינו דלתות שסגרו על המודעות הרחבה. עם כל תגלית חדשה אנו חשים התרוממות נפש.

דברים כבירים נעשים על ידי חיבור בין סדרות של דברים קטנים.